כתבות נבחרות

מועדון הגיטרה הקלאסית ברחובות בניהולו של אסף בראון, ממשיך בפעילות

 כשהסתבר לי, אי שם בשנות ה-90, שאני יכול להדפיס את התווים במקום לכתוב בכתב יד – ממש הוקסמתי. אני זוכר איך עשור לפני זה, דלית (דלית נחמיאס באותם הימים) הייתה צריכה "לעלות לרגל" למישהי שהייתה עורכת דפוס לצורך הדפסת קובץ היצירות הראשון שלה.

ודאי שגיטרה מבונה טוב בעלת צליל עשיר-מאוד תעזור לכם להפיק צליל יפה . אך זהו בהחלט לא הכל. 

כשנכנסתי לחנות, היא מייד נחתה עליי עם כל משקל המסורת שלה, אפלולית, כולה מעץ כהה, דלפק ארוך ואיש מסופם מאחוריו, שבקושי דיבר איתי...

בראשית, היה בארץ ישראל תוהו. אך גם הרוח הייתה. רוח בליבם של אידיאליסטים שעשו הרבה והסתפקו במעט. למרות הדלות, הם היו גם כמהים לאומנות גבוהה, בכל מחיר. הינהאחד הסיפורים. כן, וגם גיטרה.

מפעם לפעם, כשמישהו מהתלמידים שלי הביע רצון לקנות גיטרה חשמלית וביקש עצה, לא סירבתי. יעצתי לו לקנות לפי הצבע והצורה שהוא אוהב. אף פעם לא טעיתי. בקלאסיות זה שונה.

המדור שלי מתארח באתר של חנות שמתמחה במכירת גיטרות מקצועיות, מהרמות הגבוהות. לכן אני מוצא לנכון לגעת בנושא הזה. 

באחד הימים נאלצתי ללמד בחדר לא שלי, יום של החזרת שיעורים. שם, על הפסנתר, ראיתי ארגז גיטרה די רציני.