כמובן ש"הלהיט" בנושא של רעשי הגיטרה זה רעש השריגים. יותר נכון הזמזום שנוצר בין המיתר הרוטט לבין השריג. אתם מכירים, לוחצים בפסק 3 – הכל סבבה. לוחצים בפסק 6 – יש זמזום. הזמזום הזה נגרם משתי סיבות, כל אחת היא נושא בפני עצמו.
משענת יד לגיטרה -עוד קנייה מיותרת? ממש לא.
מדי פעם אנחנו פוגשים בגיטרה שיש בה משענת מקומרת ויפה, זאת שנמצאת בחלקה העליון של הכלי, ממש מתחת לאמתו של הנגן.
קשה להאמין, אבל עד אמצע המאה העשרים ניגנו הגיטריסטים בגיטרות עם מיתרי מתכת או גיד, כמו, למעשה, כל שאר נגני כלי מיתר. וכשמדובר היה בנגני גיטרה קלאסית, כאלה שהלכו אחרי סגוביה, הצליל הסטנדרטי שלה הופק במיתרי הגיד.
אז כמו סיפרתי, כשביקרתי במדריד נחשפתי למיתרים תוצרת חברה איטלקית בשם DOGAL, אשר המפעל שלה נמצא בוונציה. מיתרי הבס של סט המיתרים שלה לא עשו לי הרבה, לעומת זאת מיתרי הסולו עשו עליי רושם רב בעוצמה שלהם, בצבע הצליל, תחושה חדשה, שונה במגע איתם.
אמרתי לעצמי –אני רוצה לנסות מיתרים יקרים
במהלך השנים ניסיתי כל מני מיתרים. בתחילה כל מה שמצאתי. אחר כך מה שמצאתי והיה זול מספיק.
קשה להאמין, אבל עד אמצע המאה העשרים ניגנו הגיטריסטים בגיטרות עם מיתרי מתכת או גיד, כמו, למעשה, כל שאר נגני כלי מיתר. וכשמדובר היה בנגני גיטרה קלאסית, כאלה שהלכו אחרי סגוביה, הצליל הסטנדרטי שלה הופק במיתרי הגיד.
פאסט נישט
יש דברים שלא עושים. במאמר שתקראו עכשיו תלמדו על דבר שלא לעשות אותו. ולמרות הכל, ובכל זאת-עשיתי את זה. ומה יצא בסוף? תקראו הלאה.
כל הרעש הזה...
כבר סיפרתי פעם, בגלגולי הקודם כאחראי המדור של גיטרה קלאסית באתר PLAYGUITAR, זצ"ל, על כך שהזמנתי את אחד הקולגות שלי, פסנתרן, לקונצרט תלמידים.לא זוכר אם הוא אפילו נשאר עד סוף הקונצרט. בפגישה שלאחר מכן הוא אמר שיפה זה, ויפה זה... "אבל מה זה כל הרעשים והחריקות האלה", -הוא אמר. "ממש בלתי נסבל".
זה לא זה
ככל שהתוודעתי לו, כך התאכזבתי ממנו.
ככל שחקרתי אודותיו, כך צברתי עבורו חוסר שביעות רצון ומאוס.
למרות שהוא לא הראשון, הוא הראשון לבגוד, הראשון להתפגר, למרות שלמראית עין הוא מחזיק פאסון ולכאורה הוא משדר שהכל בסדר.
מניסיוני, הגברה טובה ונקייה של גיטרה קלאסית זה משימה בלתי אפשרית. הסיבות הן שתיים: המבנה האקוסטי של הכלי ובעלי המקצוע שבתחום. וזה למרות האפשרויות הרבות.
כמובן ש"הלהיט" בנושא של רעשי הגיטרה זה רעש השריגים. יותר נכון הזמזום שנוצר בין המיתר הרוטט לבין השריג. אתם מכירים, לוחצים בפסק 3 – הכל סבבה. לוחצים בפסק 6 – יש זמזום. הזמזום הזה נגרם משתי סיבות, כל אחת היא נושא בפני עצמו.
YC-100
...יום אחד חבר שלי ביקש ממני לבדוק ובמידת האפשר לסדר את הגיטרות ששוכבות במחסן הכלים, במוסד שהוא מנהל. ושם, בין הכלים הישנים, מצאתי אותה...
אז נכון שאנחנו כבר מזמן יודעים שעוד ולאוטה הם בני משפחה מקרבה ראשונה, אז נכון שהמילה לאוטה היא שיבוש של המילה "אל עוד" הערבית, וברור לנו שהמרחק מעוד ולאוטה הוא קצר ביותר.
הרעש שבכלי
כשמדברים על הרעש הנלווה לנגינה בגיטרה, הרעש הלא רצוי (ובמקרה של נגינת מוסיקה קלאסית בגיטרה – כל רעש), בהרבה מן המקרים האשם הוא הכלי. הסיבות לכך רבות, וברשימה הזאת נמנה כמה מהם, אלה שלמדתי במהלך השנים, גם אלה שבעת כתיבת השורות הללו אני זוכר. מה לעשות, הגיל...
מראשית ייצור כלי נגינה העדיפו הבונים חומרים טבעיים, גם כשכבר הופיעו תחליפים מלאכותיים. עץ ולא פלסטיק. שיער בעל חיים ולא סיבים סינתטיים. לכה טבעית ולא לכה תעשייתית
לפני מאה שנה, נגיד, כשניגנו יצירות של טארגה,או אלבניז, או באך, עשו זאת במיתרים ביולוגיים. כבר כתבתי על כך, והינה עוד קצת השלמות.
