פאסט נישט

יש דברים שלא עושים. במאמר שתקראו עכשיו תלמדו על דבר שלא לעשות אותו. ולמרות הכל, ובכל זאת-עשיתי את זה. ומה יצא בסוף? תקראו הלאה.

זה קרה לפני כשמונה שנים. ראיתי באתר סיני כלשהו פרסום על גיטרה שלטענת המוכרים נבנתה כרפליקה לגיטרה של הבונה האוסטרלי הנודע והמחדש גרג סמולמן. אותו בונה הגיטרות המפורסם ששינה לחלוטין את הקונספט של בניית גיטרות.

אולי קצת נרחיב. מה שעשה האיש המוזר הזה ביושבו באזורים הצחיחים של אוסטרליה זה לבנות את תיבת התהודה של הגיטרה באופן שונה לחלוטין מהמקובל, בעיקר באסכולה הספרדית. כל גוף הגיטרה עשוי מעץ עבה, זאת אומרת חומר כמעט תעשייתי, מצופה יפה בפורניר יקר, אבל לא יותר מזה. לא כמו בגיטרות ספרדיות שהקליפה של המבנה של הגיטרה עשוי מעץ עם אקזוטיים הנקראים "עץ הורד" בגלל יופיו של סוג העץ. באשר ללוח התהודה – הוא שייף אותו לעובי הדק ביותר. וכדי שלא יתפרק הדביק בו תומכות בצורת רשת, שתי וערב, מפיסות עץ דקיקות המחוזקות בסיבי פחמן שהודבקו אליהן. זה בגדול, זה העיקרון.

השיטה הזאת הולידה גיטרה שמשמיעה עוצמה מפלצתית (יחסית לגיטרה קלאסית, כן?), ואם זאת בעלת צליל קצת שונה בגוון מן המקובל עד אז. הצליל המתוק של הגיטרות הספרדיות הלך לאיבוד איפשהו. ומפני שהצליל הספרדי הוא כיום סוג של נורמה, הצליל המקובל, סטנדרט של צליל הגיטרה הקלאסית - זה לא כל כך פשוט להתרגל לגיטרה הזאת. מי שפרסם את הגיטרה היה נגן אוסטרלי- בריטי ג'ון וויליאמס. אך גם הוא כעבור זמן פחות ופחות הופיע איתה, ושילב בהופעותיו נגינה בגיטרה ספרדית סטנדרטית והגיטרה האוסטרלית הזאת לחילופין.

ומה איתי בכל הסיפור הזה?

אחרי שראיתי את הגיטרה שסיפרתי עליה, זאת שנבנתה כרפליקה לגיטרה של סמולמן, התחלתי לחקור עליה. כמובן שהסינים רשמו שזו גיטרה מדהימה, עם צליל אלוהי, איכות עבודה מטורפת, חומרים הכי טובים, חלום של כל נגן...

בלה, בלה...

כולנו חכמים, ויודעים שלסוחרים הסינים "אין מחר", אלא רק היום, והם שקרנים לא קטנים. היה לי ברור שמה שאני רואה ומה שאני אקבל יהיו שני דברים שונים לגמרי. בכל זאת, אחרי שבוע שהסתובבתי עם מחשבה על הגיטרה הזאת, הסתכלתי שוב ושוב על התמונות שלה על כל החבילה שמגיעה מעקב לבסוף קניתי אותו. $600 אם הארגז עד הבית.

ידעתי שאני קונה קונספירציה. הדמיה של לא ממש. אך מפני שאני סקרן מטבעי וכנראה שגם הרפתקן-עשיתי זאת. אה, כן, וגם פראייר.

ולהגנתי, זה מה שראיתי באתר היצרן.

Specifications:
Top:Super Thin 3A Grade Canadian Cedar or Spruce
the thickness for top is 1.8-1.9MM
Side: Solid Indian Rosewood
Back:Round back,Indian Rosewood
Neck: Africa Mahogany
Fingerboard,Bridge and Armrest: Ebony
Machine Head(Brand “Der Jung”):Artificial Golden Machine head/Imitation Ebony Tuners
2-Way Metal Trust Rod In Neck
Rosette :Smallman Style Rosette
Raised Neck Design ,One port in side
Nut&Saddle: Ox Bone
String: Savares 540J
Bind: Indian Rosewood
Finish:Gloss

היא הגיעה.

מיד התחלתי לפרק את הארגז.

היא עשויה לא רע, ומחומרים טובים. לוח האצבעות, הצוואר, הגו והצדדים, משענת היד – עשוי מהחומרים הטובים ביותר. והאקסטרות, אותם הדברים הלא שגרתיים שבגללם נכנסתי להרפתקה הזאת הם באמת משהו.

·         לוח האצבעות בעל 20 שריגים, מגיעה עד דו, עשוי EBONY משובח

·         משענת לאמה, עשויה מאותו החומר. חלקה ונוחה.

·         פתח "המוניטור" צמוד לחיבור הצוואר לגוף. כ-5 סנטימטר בכותר. בעקר אוהב אותו כי דרכו אפשר להציץ אל תוככי הגיטרה.

·         הגב המקומר. כמו בעוד ובלאוטה, הגב המקומר מוסיף לצליל של הכלי מעין הדהוד, עומק. על הפטנט הזה עלו יצרני הגיטרות OVATION.

·         בתוך צוואר הגיטרה ישנו מנגנון ליישור הצוואר. Thrussrod, כמו בגיטרות חשמליות.

·         לוח האצבעות של הגיטרה מורם מעל ללוח התהודה באופן מאוד משמעותי ובצורה הדרגתית. מ-מ-ש מגניב.

ובגלל האופן בו עשוי הגוף שלה, הגיטרה הזאת הרבה יותר כבדה. משהו פי שתיים מהרגיל.

ועכשיו לגבי הגוף של הגיטרה. ובעקר לוח התהודה. הסתבר שלוח התהודה שלה מודבק למסגרת עץ עבה באופן כזה שרק האזור של ההיקף הגדול, החלק האחורי, זה שנמצא מתחת לגשר - רק הוא נשאר חופשי לצורך הפקת הצליל. כל שאר השטח של לוח התהודה מודבק לאותה המסגרת העבה שלא נותנת לו לזוז. למסגרת המדוברת יש צורה מיוחדת שבין השאר מאפשרת את כיפוף הלוח לטובת חשיפת לוח האצבעות. יצא לי משפט קצת מבלבל. עדיף שתראו בתמונה.

ושוב ללוח התהודה. לפי היצרן העובי שלו לא עובר 2 מילימטר. כשצילמתי אותו דרך אותו חור המוניטור ניתן היה לראות את האור שחודר דרכו. וכדי שלא יתפרק הוא מחוזק מבפנים על ידי רשת תומכת דקיקה עשויה עץ. ולא ע"י "המניפה" המסורתית.

והרשת הזאת, והמסגרת אליה מודבק הלוח – הם החלק המרכזי בתפיסת בניית הגיטרה המודרנית של גרג סמולמן.

טוב. אבל לא קניתי אותה בשביל לתלות אותה על הקיר או להציג ברבים, אלא לנגן בה, נכון? אז ככה.

    1.      הצליל. הצליל שלה קצת יותר סגפני בצלילים הגבוהים לאומת הגיטרה הספרדית. אחר. יותר מופנם משהו. לאומת זאת הבסים שלה מאוד עמוקים, יותר יפים באוזניי. מנחש שהגב המקומר תורם לכך לא מעט.

    2.      העוצמה. לא כצעקתה. לא משהו מיוחד.

    3.      נוחות בנגינה. בינגו. בגלל הגבהת לוח התהודה, ומנגנון כיוון הצוואר ממש נוח לנגן בה, אפילו עד אותו הפסק האחרון.

וכן, נאלצתי לעבור שריג, שריג ולוודא שכולם מיושרים, משויפים היטב. כי מה לעשות, הסינים לא הקפידו לעשות זאת. מזל שאני יודע איך.

ו-? חקרתי וחקרתי, ולא הורדתי את הידיים שלי מהגיטרה הזאת במשך חודשים רבים. מנגן, מודד, לומד, מסיק מסקנות. ממש בית ספר. זאת ועוד, אני בעצמי ממשיך לעשות בה כל מיני שיפורים וניסויים, בעקר בתוכה. על כך אולי אספר בהמשך. בינתיים זה נשמר בסוד.

גם במחשבה לאחור – היה שווה כל דולר. ומה הסתבר לי? שכשקניתי אותה היצרן שלה היה כנראה בראשית דרכו. ואיך אני יודע את זה? כי עכשיו הדגם הזה עולה 3500 $.

פשששש..

שיחקתי אותה.

דוד בוליס

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.