מראשית ייצור כלי נגינה העדיפו הבונים חומרים טבעיים, גם כשכבר הופיעו תחליפים מלאכותיים. עץ ולא פלסטיק. שיער בעל חיים ולא סיבים סינתטיים. לכה טבעית ולא לכה תעשייתית 

מאז ומעולם היה שימוש רב בעצם בעלי חיים. החומר המועדף היה שנהב. בגלל הקשיחות שלו, הדחיסות, נוחיות יחסית בעיבוד. וכן, גם בגלל הגוון האקזוטי. בהתחלה, כשהחומר היה יחסית בשפע, היו משתמשים במגוון רחב של אפשרויות: ציפוי של קלידי צ'מבלו ומאוחר יותר של פסנתר, קישוטים מסביב לכלי, ידיות, מפתחות כיוון.

וגם במקומות החשובים כמו גשרים בכלי פריטה כמו לאוטה או מנדולינה, ואחר-כך גיטרה. ולא במקרה. בוני הגיטרות גילו מזמן שמקומות כמו גשר קדמי או אחורי צריכים להיות נוקשים, כך שלא יספגו חלק מרטט המיתר, אלא יעבירו אותו ישירות ללוח התהודה.

עם הזמן, עם גדילת המודעות לשימור בעלי החיים, כמות השנהב כחומר גלם הצטמצמה באופן דרסטי. החלו להשתמש בחומרים חליפיים שבאו עם הזמן והקידמה הטכנולוגית. ולמרות זאת, עדיין מעדיפים הבונים הגיטרה להשתמש בעצם בעל חיים,  בטענה שעצם היא דחוסה יותר מכל חומר סינתטי . ואלה שמעוניינים-יש כמה אפשרויות.

אם-כן אנו מדברים על פיסת פלסטיק לבנה, זאת שתקועה מתחת למיתרים בגשר האחורי וגם זאת שלפני הפסק הראשון. אך נתרכז בחתיכה שבגשר, באוכף. 

אני לא זוכר כמה פעמים הוצאתי, שייפתי, חתכתי, חרצתי הגבהתי את החתיכה הקטנה הזאת. בחיפושיי התמידיים אחרי הגובה האידיאלי של המיתרים מעל השריגים. הרבה פעמים אחרי שמתחתי סט מיתרים שונה-רציתי להגביה או להנמיך, תלוי בתחושה או בסגנון שחיפשתי באותה תקופה. כיום אני חושב שכדאי לכל גיטריסט להחזיק בארגז מקלות לבנים כאלה במידות שונות שיתאימו למיתרים שונים. או גם למציאות המשתנה של הכלי ששנה אחרי שנה נכנע למתח המיתרים ומתכופף ומתעוות ויוצא מהאיזון.

כיום העצם הנפוצה ביותר בה משתמשים להכנת הגשר היא עצם של פרה. ולא סתם כל עצם, אלא עצם הירך- HIP BONE. היא זאת שנושאת את המשקל המרבי של הפרה ולכן היא הכי דחוסה וקשוחה. אך אם תרצו לחפש משהו יותר קלאסה-מסתבר שהגמל שלנו הוא, הוא בעל העצם החזקה ביותר והכי מתקרבת לזאת שבאה מניבו של פיל.

אפשר להשיג גשרים כאלה בשתי צורת: צורה ישרה רגילה וצורה משופרת שמתחשבת בסטיות כיוון קלות של מיתרים שונים, אלה שיש להם ליפוף מתכתי ואלה שאין. ולפני שמזמינים צריך גם לדעת מה רוחבו של החריץ שבגשר כי יש כל מיני.

אני יודע שיש למרסלו כאלה. מי שמתעניין – תשאלו אצלו 

דוד בוליס

ינואר 2008

קונסרבטוריון רחובות

(כתבה זו התפרסמה באתר Playguitar )