הרעש שבכלי
כשמדברים על הרעש הנלווה לנגינה בגיטרה, הרעש הלא רצוי (ובמקרה של נגינת מוסיקה קלאסית בגיטרה – כל רעש), בהרבה מן המקרים האשם הוא הכלי. הסיבות לכך רבות, וברשימה הזאת נמנה כמה מהם, אלה שלמדתי במהלך השנים, גם אלה שבעת כתיבת השורות הללו אני זוכר. מה לעשות, הגיל...
כל הרעש הזה...
כבר סיפרתי פעם, בגלגולי הקודם כאחראי המדור של גיטרה קלאסית באתר PLAYGUITAR, זצ"ל, על כך שהזמנתי את אחד הקולגות שלי, פסנתרן, לקונצרט תלמידים.לא זוכר אם הוא אפילו נשאר עד סוף הקונצרט. בפגישה שלאחר מכן הוא אמר שיפה זה, ויפה זה... "אבל מה זה כל הרעשים והחריקות האלה", -הוא אמר. "ממש בלתי נסבל".
קשה להאמין, אבל עד אמצע המאה העשרים ניגנו הגיטריסטים בגיטרות עם מיתרי מתכת או גיד, כמו, למעשה, כל שאר נגני כלי מיתר. וכשמדובר היה בנגני גיטרה קלאסית, כאלה שהלכו אחרי סגוביה, הצליל הסטנדרטי שלה הופק במיתרי הגיד.
קשה להאמין, אבל עד אמצע המאה העשרים ניגנו הגיטריסטים בגיטרות עם מיתרי מתכת או גיד, כמו, למעשה, כל שאר נגני כלי מיתר. וכשמדובר היה בנגני גיטרה קלאסית, כאלה שהלכו אחרי סגוביה, הצליל הסטנדרטי שלה הופק במיתרי הגיד.
זה לא זה
ככל שהתוודעתי לו, כך התאכזבתי ממנו.
ככל שחקרתי אודותיו, כך צברתי עבורו חוסר שביעות רצון ומאוס.
למרות שהוא לא הראשון, הוא הראשון לבגוד, הראשון להתפגר, למרות שלמראית עין הוא מחזיק פאסון ולכאורה הוא משדר שהכל בסדר.
יש לנו 395 אורחים ו-אין רשומים מחוברים
