בא לכם להתחדש בגיטרה שלכם? להוסיף משהו, אבל בלי לקנות משהו? כלום? אז לכבוד השנה החדשה בואו נעשה שיפצור, שנעה נעים לכם ולגיטרה שלכם.

את המילה שיפצור לא הכרתי בכל 25 השנה שלי בצבא ההגנה של ישראל, לא בסדיר ולא במילואים. את המושג לימדו אותי הבנות שלי, כל אחת בטורה.

"בעגה הצה"לית, שִׁפְצוּר פירושו עריכת שיפורים ושיפוצים בציוד צבאי כדי להתאימו לחייל. המילה היא ככל הנראה הלחםשל המילים שיפוץ ושיפוראו ראשי תיבותשל המילים שיפור צורה. השימוש בשיפצורים קיים אצל כלל החיילים, ובפרט בקרב חיילים קרביים, לשם התאמת ציוד צבאי תקני לשימושם".

"חיילים קרביים... לשם התאמת ציוד תקני לשימושם".

זה ממש עלינו. החיילים המיומנים של המוסיקה. ואנחנו צריכים להתאים את הציוד במיוחד עבורנו.

1.מפתחות הכיוון

אשאל אותכם שאלה, כמו בפתיחת מופע סטנד-אפ: מכירים את זה שכשאתם מנסים למתוח מיתר, בעקר אחד ממיתרי הבס,

הוא לא זז?

או זז קשה?

או משמיע קליקים לא ידידותיים, שלעתים מבשרים על האסון המתקרב?

האחראיים לכך הם מפתחות כיוון שעשויים מחומרים לא איכותיים, או שעשויים באופן לא מדויק, או שכל זה ביחד.

מה זה חלקים לא איכותיים? ציר הכפתור שעשוי מחומר רך שמתכופף מעבודה או מכה. ציר הפלסטיק, עליו מתלפף המיתר, שנסדק או לגמרי מתפרק בחוץ (כן, כן, קרה לי עם רמירז), פיסת מתכת עליה יושב כל המנגנון רכה מלשאת את המתחים של המיתרים, מתעוותת מערערת את כל היחסים בין הכוחות שפועלים במנגנון.

ומה זה לא מדויק? כל המנגנות צריך להיות מה שנקרא באנגלית TIGHT. ללא חופש, גם כשהמיתרים לא מורכבים. במקרים קלים יש לכם תנועה "על ריק" עד שהמפתח מתחיל להזיז משהוא. במקרים יותר חמורים הוא מתחיל לרטוט ולהרעיש תוך כדי נגינה עד שאתם לא נועלים אותו בכוח במצב מתיחה. וכשכל הכוכבים מסתדרים, מפתח כזה משמיע קול כניה וחוזר לנקודת התחלת המתיחה. סוף הסיפור.

הבעיה שסט מפתחות איכותי יכול לעלות סכום נכבד מאוד 300, 400, אפילו 1000 שקל. כואב להכניס יד לכיס בשביל סכום כזה.

לי, לפחות.

או, לכן היום אנחנו נעשה משהו שיכול לשפר משמעותית את המצב, לא משנה באיזה באג מדובר. וכמובן, לפני שמשהו נשבר.

חייבים להגיע למסקנה שהכוחות שפועלים על המנגנון בעת המתיחה – הם אלה שבסופו של דבר מקלקלים אותו. גורמים לפעילותו לא תקינה. שהרי עם נסובב גם מפתח לא טוב כשהמיתר עליו לא מתוח, הוא יעבוד. לכן המשימה שלנו הוא להנמיך כמה שיותר את הכוחות הפועלים על המנגנון.

הגורם היחיד שנוכל להתערב בו הוא החיכוך. החיכוך בין ציר הפלסטיק לחורים בהם הוא מסתובב, בין גלגל השיניים פיסת המתכת עליה הוא יושב, ובין ציר החילזון שבמפתח.

הדרך הטובה ביותר להנמיך את כוחות החיכוך הוא שימון. העניין הוא ששמן נועד למערכות שעובדות במהירות גבוהה, מתאדה מהר ודורש אספקה קבועה ממיכל שמן.

לנו מתאים גריז. אני מציע שני סוגי גריז. האחד רגיל, של מכונאים, לחלקי מתכת. והאחר גריז לחלקי פלסטיק, כמו לגלגלי שיניים מפלסטיק שיש במכונות צילום.

לעבודה.

מפרקים בעדינות את הברגים הקטנים שבצידי המנגנון. שולפים אותו, ומפרקים את הבורג שבמרכז גלגל השיניים. אחרי שהציר הלבן והבורג מתפרקים, מגרזים קלות את הגלגל בחלקו הפנימי והצר, מקום בו הוא נוגע במתכת בזמן הסיבוב.

עכשיו הגיע הזמן של הנקבים בתוך ראש הגיטרה. תבדקו אם הם חלקים. ככה, עם זרת, סובבו אותה בפנים. ואם לא-קחו נייר שיוף ותשייפו אותם טוב, טוב. אפשר ללפף את הנייר סביב מקל בקוטר מתאים.

עכשיו הגיע טורו של הגריז הלבן, ההוא של פלסטיק. מורחים בתוך החורים, בנדיבות. אל דאגה, את העודפים אפשר וגם חובה לנגב היטב אחרי ההרכבה.

זה המלאכה נסתיימה. כל הכבוד לכם.

יש עוד דבר קטן שאתם יכלים לשפר כדי להקל על פעולת המפתחות. למתוח את המיתרים כך שהם יהיו במצב מתוח בקו ישר כלפי הציר עליו הם יושבים. כי אם המיתרים מתוחים בזווית חדה כלי הציר – יש להפעיל יותר כוח לצורך מתיחתם.

הינה לפניכם צד הבסים ישר, וצד הטרבלי בזווית.

אגב, סינים המציאו מפתחות גיטרה שעובדים על מיסבים. זאת אומרת הם ביטלו לחלוטין את החיכוך הפועל על המפתחות. נראה מאוד מבטיח. תנסו, אני מהסס.

2.פד נגד החלקה.

לא כולנו צריכים אותו. יש כאלה שהגיטרה מחליקה להם מן הירך, ויש כאלה שלא. זה תלוי בעקר במבנה הגוף של הנגן או נגנית, בפרופורציה בין אברי הגף. אך לעתים גם בבגדים חלקים שלובשים.

הנחת מפיות גומי על הירכיים הפך למנהג קבוע אצל נגני הגיטרה. אך לעתים מחשש שהמפיות האלה יעופו מהרגל, הנגנים לפעמים מניחים מפות של ממש, ולא על רגל אחת אלא שתיים, ולעתים גם בצבעים כמו לבן או כתום.

לי זה לא...

לא בא לי בטוב.

הפעם השיפצור הוא לא שלי, אלא של מישהו בשם Douglas Niedt. בוגר ג'וליארד, שעורים פתוחים עם סגוביה, ייפס, פרקנינג ומורל.

לצורך השיפצור הזה דגלס ניט משתמש בפסי הדבקה שמשתמשים בהם לקביעת שטיחים לרצפה, אותם הוא מדביק לדופן התחתונה של גיטרה. ועל זה הוא מדביק חתיכת זמש. דגלס מספר שהוא שנים "דובק" בשיטה הזאת. הוא מנגן בגיטרה "רמירז" ואומר שאין שוב סכנה שבדרך זו יש פגיעה בפיניש של הגיטרה שלו.

הינה כאן, התיאור המלה

https://douglasniedt.com/Tech_Tip_Lap_Dance.html

אבל, כמו במקרה הקודם, יש פתרונות תעשייתיים. חברת OVATION מוכרת פד סיליקוני שנצמד לדופן הגיטרה בלי דבק. הוא שקוף, לא בולט לעין ומאוד אסתטי.

קוראים לזה Ovation guitar anti-slip grip pad

שנה טובה, קוראי היקרים

May the Force be with You

דוד בוליס

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.