פעמיים יצא לי להשתתף בסדנאות למורים בהנחייתו של פרופסור יוסי ירושלמי, שם הוא פרס לפנינו את משנתו בהוראת גיטרה קלאסית. בל נשכח שיוסי הוא בעל שם עולמי, ובפרט בתחום פתרון בעיות טכניות הקשורות החזקת גוף, ידיים, פתרון לכאבים ודלקות. מאמריו בנושאים אלו פורסמו לא אחת בחו"ל.
הינה לקט של כמה טיפים שלו
בעת השיוף יש להחזיק את הפצירה ביד שמאל לאורך האצבע ולהזיז את יד ימין, ולא להפך.
יש לשייף בנייר שיוף עדין גם את גב הציפורן, וגם את הפינות בקצוות שמתחת כשעושים את זה מצידי הציפורן.
אם בעת נגינת אקורד הצליל הגבוה המופק בעזרת הקמיצה לא מצלצל חזק מספיק (בעיה נפוצה, בעיקר כשהקמיצה מנגנת את המנגינה בתוך אקורד), צריך תוך כדי הפריטה לשנות את זווית כף היד כלפי מעלה, רק קצת וזה מספיק.
בעת הנגינה צריך להקפיד ששורשי האצבעות של יד שמאל יהיו מקבילים לצוואר הגיטרה.
צריך להימנע ככל האפשר מקיפול כף היד השמאלית במפרקה כדי למנוע מתיחת גידים המגבילה את פעולת האצבעות.
בהמשך לכך, את הגיטרה יש למקם בזוית כמה שיותר גדולה. ראיתי לפני כעשור את אחד התלמידים שליוסיבהדגמה למורים. הוא אחז בגיטרה כמעט כמו בצ'לו.
לתלמידים מתחילים: כשלומדים תוים חדשים, התלמיד מקבל משימה לחבר בעצמו תרגיל עם החומר החדש.
אפשר לסמן עם טוש על אצבעותיו של התלמיד את נקודות המגע. זה כולל גם נקודת מגע של האמה על הצד עליון של הגיטרה.
כדי לפתח ויבראטו אצל תלמיד, נעמדים מאחורי הנגן, תופסים את שרוול חולצתו באיזור השריר העבה תפיסה טובה, וכשהוא משמיע צליל ארוך מנערים את היד, ימינה ושמאלה בתנועות שוות.
את אצבעות יד ימין צריך לשחרר כך: לנער את כף היד בעדינות כשכל האצבעות מכונסות.
אחת הבעיות של חלק מן הנגנים היא זרת מזדקרת ביד ימין. על-פי
פרופ' ירושלמי, בעת שהזרת מזדקרת היא מפעילה שריר בחלקה העליון של האמה. שריר זה מנוגד לפעולת השריר שמפעיל את האמה בעת הפריטה, ונמצא בחלקה התחתון. "החיכוך בין השרירים מיבש ומחמם את הנוזל שבין השרירים ונוצרת דלקת"
ליוסי ירושלמי יש תרגיל מעצבן אך יעיל לפתרון הבעיה. חותכים פיסת נייר קטנה ומחזיקים אותה בזמן הפריטה בין הזרת לבין הקמיצה. צריך לשמור על הנייר מליפול, אך לא למחוץ אותו בכוח.
תנסו. מאו-ו-ו-ד מעצבן.
כתבה זו פורסמה לראשונה באתר
PLAYGUITAR, זצ"ל
דוד בוליס
מאי 2023
הוסיפו תגובה