הקונצ'רטו

ארנחואז, הקונצ'רטו האניגמתי. כל כולו, לא רק הפרק השני.
ארנחואז, הקונצ'רטו האניגמתי. כל כולו, לא רק הפרק השני.
שמחה גדולה לנגן בצוותא. את זה גיליתי מזמן, ואת זה אני מגלה שוב ובשוב מהתלמידים שלי. הם כל כך מתרגשים להיפגש ביחד. בטח בפעם הראשונה.
מחווה, השאלה, או ...
ישנו מושג באנגלית – Signature. והכוונה למהלך מוסיקלי שמזוהה עם אמן מאוד מסוים. נגיד, שיר "תחת שמי פריז" הוא Signatureשל איב מונטן. או הצטלמות של הצ'קוק כשחקן סטטיסט בכל אחד מסרטיו זהו Signature שלו, שבדיעבד רבים חיקו.
הנעימה הזאת מלווה אותי מילדות. מתישהו בגיל 9 או 10 אחותי המתבגרת לקחה אותי לראות סרט "שידברו", בו כיכב זמר ספרדי בשם רפאל, שובר הלבבות של הבנות הצעירות. שם שמעתי לראשונה את המלודיה הזאת.
ג'וליאן ברים אמר שלדעתו הוריאציות של סור על נושא מתוך "חליל הקסם" של מוצרט היא היצירה הבולטת והאהובה ביותר של המלחין. קשה לחלוק על כך.
אנחנו חיים בתקופה מדהימה. זאת דעתי, לפחות. המידע, העדויות המצולמות והכתובות, הן ממש כאן, תחת אצבעותינו. המפתחות לארכיון הבלתי נדלה הזה הם המקלדת והעכבר.
מאז ראשית העיסוק בהוראת הגיטרה הקפדתי לעשות עיבודים למוזיקה ישראלית. בעקר בחרתי בשירים מהתקופה בה ניסו ליצור מוזיקת עם "יש מאין". ציונות בדרכי שלי, אפשר להגיד.
סיפור על המלחין, העורך והיצירה האבודה ...
כשהסתבר לי, אי שם בשנות ה-90, שאני יכול להדפיס את התווים במקום לכתוב בכתב יד – ממש הוקסמתי. אני זוכר איך עשור לפני זה, דלית (דלית נחמיאס באותם הימים) הייתה צריכה "לעלות לרגל" למישהי שהייתה עורכת דפוס לצורך הדפסת קובץ היצירות הראשון שלה.