המדור של דוד בוליס

 כשהסתבר לי, אי שם בשנות ה-90, שאני יכול להדפיס את התווים במקום לכתוב בכתב יד – ממש הוקסמתי. אני זוכר

    דברים מוזרים איך אנחנו מבינים שהגיטרה הקלאסית התחילה כ"underdog"? שהיא הייתה צריכה להיאבק על הכרתה ככלי שווה בין

הפסקתי לחוש אי נעימות בשיעורים מרחוק. זו המדינה שלי, זו המציאות שבה. זום.

ודאי שגיטרה מבונה טוב בעלת צליל עשיר-מאוד תעזור לכם להפיק צליל יפה . אך זהו בהחלט לא הכל. 

  אין כמו סיפור טוב. ובטח אין כמו יצירה יפה. וכששניהם מתחברים יחדיו – זה קסם. הינה שלושה סיפורים, שלוש

כשנכנסתי לחנות, היא מייד נחתה עליי עם כל משקל המסורת שלה, אפלולית, כולה מעץ כהה, דלפק ארוך ואיש מסופם מאחוריו,

  פעם, 20 שנה אחורה, בתיה סלומון, מומחית החינוך המוזיקלי של זולטן קודאי, הזמינה את אחד מקרובי המשפחה שלה שבא

בראשית, היה בארץ ישראל תוהו. אך גם הרוח הייתה. רוח בליבם של אידיאליסטים שעשו הרבה והסתפקו במעט. למרות הדלות, הם

  השילוש…הקדוש? כשמתמודדים אם לימוד יצירה, מן הסתם מגיעים למקומות שלא מצליחים להתגבר עליהם, אם במהירות הנדרשת או בנגינה חלקה,