המדור של דוד בוליס

  פעם, 20 שנה אחורה, בתיה סלומון, מומחית החינוך המוזיקלי של זולטן קודאי, הזמינה את אחד מקרובי המשפחה שלה שבא

  השילוש…הקדוש? כשמתמודדים אם לימוד יצירה, מן הסתם מגיעים למקומות שלא מצליחים להתגבר עליהם, אם במהירות הנדרשת או בנגינה חלקה,

בהכירנו את רפרטואר הגיטרה, בוודאות ניגנו את אותן היצירות שהן "יצירות חובה". פרליוד מס'1, אסטוריאס, פרליוד ברה מינור ובורה, קפריצ'יו

רחל כוכבי לווינטר, מורתי לניצוח, היא זו שלימדה אותי את המושג. איך לפצח את "קו הניצוח" של יצירה מוזיקאלית. תתפלאו,

משהו להישען עליו "איך ידעת?",- שואל אותי התלמיד שלי.

כשהסתבר לי, אי שם בשנות ה-90, שאני יכול להדפיס את התווים במקום לכתוב בכתב יד – ממש הוקסמתי. אני זוכר

בראשית, היה בארץ ישראל תוהו. אך גם הרוח הייתה. רוח בליבם של אידיאליסטים שעשו הרבה והסתפקו במעט. למרות הדלות, הם

מפעם לפעם, כשמישהו מהתלמידים שלי הביע רצון לקנות גיטרה חשמלית וביקש עצה, לא סירבתי. יעצתי לו לקנות לפי הצבע והצורה