המדור של דוד בוליס

תמיד הרגשתי שתחום הגיטרה הקלאסית ואלה שמשייכים את עצמם אליו, הם לא חלק מהכלל בעולם הקלאסי, אלא שייכים למגזר נפרד

על פי ההגדרה, השראה זה לא דבר הנמצא בזמינות מידית. זה בא והולך. אצלי זה זמין ברגע שזה קשור בתלמידיי.

לא יכולתי להתאפק ולא להשתמש במשחק המילים הזה. לא, לא נדבר כאן על  שייקה וגברי, אולי קצת נדבר  על פולי, אבל בעיקר  נפנה את 

בצעירותי, כשניגנתי את הפוגה של באך, לה מינור בטרנסקריפציה של סגוביה, קוסטין קלנליס אמר לי: "למה אתה מנגן את העיבוד?

באחד הימים נאלצתי ללמד בחדר לא שלי, יום של החזרת שיעורים. שם, על הפסנתר, ראיתי ארגז גיטרה די רציני.

אני זוכר שלימדו אותי לכוון את הגיטרה. מיתר ראשון לפי פסנתר, ואז כיוון של מיתרים בלחיצה בפסק 5 או 4 שמשווים למיתרים

1963.  ז'וזף אורשלמי מגיע לירושלים והופך ליוסף ירושלמי, אזרח ישראלי לכל דבר.