המדור של דוד בוליס
פרק שני: יוסף ירושלמי, תל אביב
1963. ז'וזף אורשלמי מגיע לירושלים והופך ליוסף ירושלמי, אזרח ישראלי לכל דבר.
1963. ז'וזף אורשלמי מגיע לירושלים והופך ליוסף ירושלמי, אזרח ישראלי לכל דבר.
המדור שלי מתארח באתר של חנות שמתמחה במכירת גיטרות מקצועיות, מהרמות הגבוהות. לכן אני מוצא לנכון לגעת בנושא הזה.
כשהסתבר לי, אי שם בשנות ה-90, שאני יכול להדפיס את התווים במקום לכתוב בכתב יד – ממש הוקסמתי. אני
אין כמו סיפור טוב. ובטח אין כמו יצירה יפה. וכששניהם מתחברים יחדיו – זה קסם. הינה שלושה סיפורים, שלוש
פעם, 20 שנה אחורה, בתיה סלומון, מומחית החינוך המוזיקלי של זולטן קודאי, הזמינה את אחד מקרובי המשפחה שלה שבא
מפעם לפעם, כשמישהו מהתלמידים שלי הביע רצון לקנות גיטרה חשמלית וביקש עצה, לא סירבתי. יעצתי לו לקנות לפי הצבע והצורה
בהכירנו את רפרטואר הגיטרה, בוודאות ניגנו את אותן היצירות שהן "יצירות חובה". פרליוד מס'1, אסטוריאס, פרליוד ברה מינור ובורה, קפריצ'יו
בעולם, בשלהי חייו, לא התייחסו לבוהק הזוהר של הכישרון שלו. והיו סיבות לכך. יותר נכון סיבה.
דברים מוזרים איך אנחנו מבינים שהגיטרה הקלאסית התחילה כ"underdog"? שהיא הייתה צריכה להיאבק על הכרתה ככלי שווה בין
