יצירה לגיטרה קלאסית מאת המלחינה דלית רייך
מנגן: אייל לבר
מוקדש למרסלו
אחרי הנגינה, הלב מוחא כפיים לפעמים גם הלב של אחרים מוחא כפיים, כמו בקונצרט, או מסביב למדורה, או כשאימא שומעת
אחרי הכל בקרקעית הלב, שכבות קדומות של רגש, תמונות ילדות מעורפלות שהפכו לרסיסי זיכרון.קורה שפתאום עולה בי פיסת רגש קדומה
הרבה מה לומר אני אומרת לך ׳תודה׳, ורוצה שתדע, שיש הרבה יותר מה לומר, ממה שהמילה הקצרה הזו יכולה להכיל.
כשהסיפור רק מתחיל, אין מספיק מילים … כשהכל נגמר, מה כבר יש לומר? עוד כמה מילים. יצירה מקורית לגיטרה קלאסית
