המדור של דוד בוליס
אומנות הליווי
תקופת הטקסים ועצרות מאחורנו. שוב מצאתי את עצמי בטקס זה ואחר, מלווה זמרים, זמרות ונגנים. ומנגן ברקע… אנחנו, הגיטריסטים, זכינו.
תקופת הטקסים ועצרות מאחורנו. שוב מצאתי את עצמי בטקס זה ואחר, מלווה זמרים, זמרות ונגנים. ומנגן ברקע… אנחנו, הגיטריסטים, זכינו.
לפני מאה שנה, נגיד, כשניגנו יצירות של טארגה,או אלבניז, או באך, עשו זאת במיתרים ביולוגיים. כבר כתבתי על כך, והינה
הורגת, היא ממש הורגת הלחות הזאת. דביקה ומעייפת, ומעוותת את הגוף. אבל לא רק שלנו. גם כלי נגינה כמו גיטרה
אז כמו סיפרתי, כשביקרתי במדריד נחשפתי למיתרים תוצרת חברה איטלקית בשם DOGAL, אשר המפעל שלה נמצא בוונציה. מיתרי הבס של
אחד התחומים המרתקים בנגינה בגיטרה (ובכלי מיתר בכלל) הוא כל הקשור בתופעת הצלילים העיליים (Harmonics, Flageolets). כאשר התייחסנו לסוגיית הכיוון
אחד הנושאים הבעייתיים המעסיקים נגני גיטרה הוא עניין הכיוון. זהו גם אחד המרכיבים החשובים בהערכת הנגינה: הקפדתו ומודעותו של הנגן
ניתן ללמוד את קריאת האקורדים בכמה דרכים ובכמה רמות. ישנן שלוש דרכים עיקריות: 1. דרך יסודית וארוכה, 2. דרך קצרה
הנגינה היא תהליך נפשי, שיכלי ופיזי. כאשר אחד משלושת המרכיבים אינו במיטבו, איכות הנגינה עלולה להיפגם. המצב הפיזי חשוב לנגן
"מעולם לא כתבתי מוסיקה לשם ראווה" כתבה של דוד בוליס על קושקין ניקיטה קושקין הוא, כנראה, המלחין הרוסי היחיד שהתקבל
היא נעלמה כשעוד הייתי ילד. אמרו עליה שלפניה ואחריה לא קם גיטריסט מוכשר יותר. "הפלא של המחצית הראשונה של המאה
מראשית ייצור כלי נגינה העדיפו הבונים חומרים טבעיים, גם כשכבר הופיעו תחליפים מלאכותיים. עץ ולא פלסטיק. שיער בעל חיים
