המדור של דוד בוליס

מפעם לפעם, כשמישהו מהתלמידים שלי הביע רצון לקנות גיטרה חשמלית וביקש עצה, לא סירבתי. יעצתי לו לקנות לפי הצבע והצורה

בהכירנו את רפרטואר הגיטרה, בוודאות ניגנו את אותן היצירות שהן "יצירות חובה". פרליוד מס'1, אסטוריאס, פרליוד ברה מינור ובורה, קפריצ'יו

המדור שלי מתארח באתר של חנות שמתמחה במכירת גיטרות מקצועיות, מהרמות הגבוהות. לכן אני מוצא לנכון לגעת בנושא הזה. 

לא יכולתי להתאפק ולא להשתמש במשחק המילים הזה. לא, לא נדבר כאן על  שייקה וגברי, אולי קצת נדבר  על פולי, אבל בעיקר  נפנה את 

באחד הימים נאלצתי ללמד בחדר לא שלי, יום של החזרת שיעורים. שם, על הפסנתר, ראיתי ארגז גיטרה די רציני.

על פי ההגדרה, השראה זה לא דבר הנמצא בזמינות מידית. זה בא והולך. אצלי זה זמין ברגע שזה קשור בתלמידיי.

בצעירותי, כשניגנתי את הפוגה של באך, לה מינור בטרנסקריפציה של סגוביה, קוסטין קלנליס אמר לי: "למה אתה מנגן את העיבוד?

תמיד הרגשתי שתחום הגיטרה הקלאסית ואלה שמשייכים את עצמם אליו, הם לא חלק מהכלל בעולם הקלאסי, אלא שייכים למגזר נפרד

רחל כוכבי לווינטר, מורתי לניצוח, היא זו שלימדה אותי את המושג. איך לפצח את "קו הניצוח" של יצירה מוזיקאלית. תתפלאו,

בעולם, בשלהי חייו, לא התייחסו לבוהק הזוהר של הכישרון שלו. והיו סיבות לכך. יותר נכון סיבה.

יש משהו מאוד מקסים בפשטות של האיש הזה. והנימוסים והמבטא הספרדי שלו, למרות השנים הרבות בארץ, מזכך עוד יותר את