המדור של דוד בוליס
אנה וידוביץ', הראיון התל-אביבי
את הראיון עם אנה וידוביץ קיימתי בבית השגרירה הקרואטית ביום השישי אחד, לפני הרבה שנים. בעיניי, גם בראיה לאחור הוא עכשוי.
את הראיון עם אנה וידוביץ קיימתי בבית השגרירה הקרואטית ביום השישי אחד, לפני הרבה שנים. בעיניי, גם בראיה לאחור הוא עכשוי.
"שברים ומשברים" הציפורניים נשברות. לא משנה כמה ניזהר, נימנע ממשימות יומיומיות של החיים, נבריג ברגים ביד שמאל. זה יקרה. כשניפתח
ימי הזום העליזים. "ימי הזום-זום." שוב אני והקולגות שלי מוצאים את עצמנו בפורמט הנלוז הזה. מי היה מאמין שכך נלמד
למרות שגיטרות טובות מגיעות בערך לאותה רמה של איכות ועוצמת צליל, תמיד ישארו הבדלים דקים בין הגיטרות השונות. הדבר נובע
כן, אנחנו בגאווה ובביטחון יכולים לומר שהכלי בו אנו מנגנים שייך למשפחת הכלים של התחום הקלאסי. לא רק, אבל בהחלט
הגעתי לישראל בהיותי בן 17, ותוך ימים הגעתי לקיבוץ עין שמר. חצי שנה של גן עדן. עבדתי לידם בפלחה, מטעים,
כמובן ש"הלהיט" בנושא של רעשי הגיטרה זה רעש השריגים. יותר נכון הזמזום שנוצר בין המיתר הרוטט לבין השריג. אתם מכירים,
הרעש שבכלי כשמדברים על הרעש הנלווה לנגינה בגיטרה, הרעש הלא רצוי (ובמקרה של נגינת מוסיקה קלאסית בגיטרה – כל רעש),
טרמולו. אחת הטכניקות האהובות על נגני הגיטרה. צורת נגינה שבאה לתת המשכיות לצליל הדועך של גיטרה ולחקות את נגינת כלי
חמש על חמש מבחינה טכנית, רגע יצירת המוסיקה הוא רגע המפגש של שני הכלים – כלי הנגינה מצד אחד, וגופו
למרות מספר רב של עיבודים שכתבתי להרכבי גיטרה שונים, וביניהם להרכבי גיטרה גדולים, אני לא "מת" על הפורמט.כן, כתבתי מדואו
