מנדודיו של נגן יהודי

לפני כשנתיים, כמו בכל שנה אחרי התחרות שמארגן פרופ' יוסף ירושלמי באקדמיה בירושלים, ישבנו, שופטי התחרות במסעדה קטנה בעין כרם. אז סיפר לנו יורם זרביב, שמאחוריו קילומטראז'  עצום של רסיטלים וקונצרטים בכל רחבי העולם, סיפור מרתק על מסעו לאוקראינה בחורף קר בראשית שנות האלפיים. 

 

בסיפור של יורם התחברו כמה נקודות שמאוד נגעו לליבי. כפי שתראו, זהו סיפור על נגן גיטרה, יהודי, ישראלי, הנע ונד ברחבי המדינה הענקית והקרה הזאת, שהתפרקה לרסיסים ושפעם הייתה ביתי. מתמודד עם בירוקרטיה, שפה זרה, מנטאליות אחרת. רק שהמוזיקה היא תמיד מעל כל אלה. 

מחשש שאשכח אי אלו פרטים, בקשתי מיורם לשחזר את הסיפור. "אין שום בעיה, בשמחה",-ענה לי. אז כיאה לתקופה, התיישבנו מול המחשבים לשיחת זום, הוא בביתו ואני בביתי, והסיפור שהיה – כך היה.

יורם     זה קרה בשנת 2002. משרד החוץ הישראלי גייס את יורם לצורך יצירת קשרי תרבות עם מדינות במקומות שונים בעולם, שמירת קשר עם יהודי המקום. ההתקשרות הזאת עם משרד החוץ נמשכה כחמש שנים, במהלכה הוא סייר בכ-20 מדינות. ההתחלה הייתה בגאורגיה, אחר כך ארמניה, ומשם לקייב, בירת אוקראינה.  

ואוקראינה באותם הימים הייתה בתום עשור הראשון לעצמאותה, כמעט מדינה עצמאית שעדיין גררה אחריה את משקולת השליטה הרוסית/סובייטית. אתם יודעים, חמישים גוונים של אפור...

סצנה ראשונה של המונודרמה מתחילה בשגרירות ישראל בקייב. יורם מגיע לשם, כאמור, בעקבות ההזמנה של השגרירות, להיפגש עם נספחת התרבות. אנשי הביטחון מתחילים את התשאול שלו. ברור, בטחון זה בטחון. אז מי אתה, ולמה באת, ומי הזמין אותך, ומאיפה הגעת. תעביר במגנומטר את זה, ואת זה, וזה מצפצף, וזה לא עובר, תוריד מעיל, תוריד ז'קט...זה נמשך ונמשך, ויורם התחיל לאבד את הסבלנות. הוא אמר להם שהוא לא בא מיוזמתו אלא בהזמנת נספחת התרבות. אנא תתקשרו אליה שתרד לפגוש אותי פה. התקשרו, אך אף אחד לא בא. או קיי, יורם מחליט שאינו יכול עוד, עוזב את המקום. ולפני שהוא יוצא מבקש להודיע בשגרירות שבמידה וירצו לפגוש אותו הוא יישב בבית הקפה שממול. אסף את דבריו, הלך והתיישב בבית הקפה. וכעבור כמה זמן הגיעה אליו נציגת השגרירות. אמרה שאין מה לעשות, שככה זה הביטחון. נאמר מה שנאמר ביניהם. לא משנה, בואו נתקדם.

הקונצרט שנקבע ליורם אמור היה להתקיים בבניין הפלהרמוניה של קייב, מקום מושבה של התזמורת של העיר. עונת החורף האוקראיני הייתה בחוץ, נקבע שהשגרירות תשלח רכב להסיע את יורם למקום. מספר שעות לפני הקונצרט התקשרו אליו מהשגרירות ובישרו שאין רכב שיסיע אותו ושיסתדר בעצמו. יורם עד היום משוכנע שזה נעשה בכוונת תחילה כדי "להחזיר" לו על מעשה עזיבתו את השגרירות. טוב, מתחילים לחפש מונית – ואין. אין מונית פנויה, לא ניתן להזמין. יורד יורם לקבלה מנסה להיעזר באיש שנמצא שם. מוניות אין, אבל מקום המופע נמצא במרחק של שעת הליכה מהמלון. האיש בקבלה פורס מפה ותוקע בה אצבע. 

טוב, התלבש יורם חם ככל שיכל, ושמאל ימין, התחיל לצעוד ברחובות המושלגים של קייב. המקום אליו הצביע הקונסיירז' נמצע במעלה גבעה תלולה למדיי, הדרך הייתה חשופה לרוח וקור. ויורם הרגיש שלאט, לאט הגוף הים-תיכוני שלו מתחיל להתכווץ ולהתאבן מקור. סוף סוף, עם הגעתו למקום מסתבר לו שהגיע למקום הלא נכון: זהו בניין של קונסרבטוריה של קייב, בניין הפילהרמוניה נמצא במקום אחר. היה כבר מאוחר, מועד תחילתו של הקונצרט ממש קרוב. ויורם יצא מהר לכיוון המיקום החדש שקיבל מאנשי המקום. יש להזכיר שבתקופה המדוברת עוד לא היו נפוצים מכשירי טלפון ניידים באוקראינה, לא ניתן להודיע, לשנות ברגע אחרון... במקום זה – מהר, מהר, אל המטרה, ושוב בקור, ושוב נלחם ברוח. וגם לא כל כך יש את מי לשאול בדרך. האנגלית לא הייתה שגורה בפיהם של המקומיים. וגם לא כל אחד היה מוכן לדבר עם איש זר. זוכר שניגש לשתי בחורות לשאול ולבקש הכוונה, והם נבהלו וברחו לו. "לא באתי עם רובה, הייתי עם גיטרה", הוא משתהה.

הוא הגיע למקום 5 דקות לפני תחילת הקונצרט. כל המארגנים התרוצצו שם מדאגה, כאשר הקהל כבר באולם. ראו שהוא "מת" מקור, הציעו לו תה חם. ויורם ביקש מהם רק דבר אחד: "תנו לי לשכב איפה שהוא, להתחמם קצת". כן, בבקשה, שם, בחדר אומנים יש ספה. והוא נשכב שם, ככה, עם הגיטרה. מחזיק ידיים צמוד לגוף. ולאט-לאט מפשיר.

יורם אוקרניהומה אתם חושבים? המצב שלו גרם לו לנגן תוכנית מקוצרת? אז לא.  פרליוד מי מז'ור של באך, Invocacion y Danza      של רודריגו, טרנטלה של ק.-טדסקו, נעימה שמית של רשקובסקי, רונדו של אגואדו, סויטה ולנסיאנה של אסנסיו, על כל שלושת פרקיה. זה, פחות או יותר, אומר יורם, אולי אפילו עוד, פשוט כבר לא זוכר.   

הקונצרט עבר בהצלחה רבה (!). עובדה שכעבור זמן, הפעם הזמינה הפילהרמוניה של קייב ביוזמתה את יורם להופיע שוב.

אחרי קייב היה רסיטל באודסה שכלל שני חלקים, חציו רסיטל וחציו נגינת שני קונצ'רטי עם תזמורת, הייתה גם סולחה עם השגריר ישראל באוקראינה, ועוד הרבה הופעות ורסיטלים במקומות שונים בעולם.

אבל על זה תשאלו את יורם. הוא יודע לספר טוב ממני.

 

אחרית הדבר. 

בעת כתיבת שורת אלה עוברים על אוקראינה ימים קשים של ייסורי מלחמת העצמאות הראשונה שלה

מחזיק להם אצבעות. 

 

דוד בוליס

אפריל 2022


אין עדיין תגובות למאמר - “מנדודיו של נגן יהודי”

הוסיפו תגובה

In reply to Some User

מוצרים נבחרים