Top Panel

גיטרה קלאסית

 x 
סל הקניות ריק

מוסיקה עכשיו - אוהד בן עוזיאל

הדפסה

Ohad3מוסיקה יכולה להרגיע אותנו, לחלץ אותנו מדיכאון וגם לדכא אותנו. היא יכולה לשכנע אותנו לקנות דבר מה, היא יכולה להזכיר לנו את הפגישה הרומנטית הראשונה ולהרקיד אותנו, אך גם לצמרר אותנו ולגרום לנו להזיל דמעה. המוסיקה מעסיקה שטחים נרחבים במוח, אפילו יותר מאשר השפה. בני האדם הם יצורים מוסיקאליים!

יכולותיה של המוסיקה לסייע בטיפול באנשים הנאבקים בתופעות מוח חריגות וגם במציאת שפה משותפת בין בני האדם.

איך מנגינות קליטות יכולות לגרום לנו לחזור עליהן בראש?

איך מצליחה מוסיקה להניע חולי פרקינסון שאינם מסוגלים לזוז?

המוסיקה מכשפת, אי אפשר לעמוד בפניה, אי אפשר לשכוח אותה.

מקרה שהיה:

כשהתקרב לגיל שבעים סמיואל ס' פיתח אפאזיה אקספרסיבית (קשי שפה, דיבור והבעה לאחר אירוע מוחי). למרות תרפיית דיבור אינטנסיבית, הוא נשאר כעבור שנתיים נטול- דיבור לחלוטין. כאשר החל בתהליך של ריפוי בעזרת מוסיקה חל שיפור משמעותי במצבו. לא חלפו ימים רבים וסמיואל ס' היה יכול לשיר שירים שלמד בילדותו – ותוך כדי כך, אפשר היה להבחין אצלו בהתחלות של דיבור. בתוך חודשיים הוא השמיע תגובות קצרות אך נאותות לשאלות. * (מתוך הספר מוזיקופיליה מאת ד"ר אוליבר סאקס).

Ohad5כאשר רכשתי ספר זה לפני מספר שנים וקראתי אותו התעוררו אצלי שאלות רבות. רבות מן השאלות הוצפו על פני השטח מאחר ותקופה מסויימת ערכתי איבחונים מוסיקאליים ומבחני נגינה,

ואלו הן השאלות:

איך ללמד ילדים מוסיקה?

איך לזהות קושי בהתקדמות אצל תלמידים צעירים ללא קשר להפרעות לימודיות?

מקומם של שירים ותרגילים שיהיו נעימים גם בבית התלמיד?

שלושת השאלות לעיל הביאו אותי למסקנה הבאה:

מוח = חשיבה מנטלית

דיבור = ביצוע

קשר מוטורי = העברת הנתונים אל הידיים

אתחיל מהמשוואה האחרונה:

כאשר אני נפגש עם תלמיד צעיר אני מנסה לברר את מידת הקורדינציה. אני מחזיק כדור ספוג בגודל כדור טניס ונותן אותו לתלמיד, מבקש ממנו ללחוץ כמה שיותר חזק ופעם כמה שיותר חלש, פעם עם אצבע אגודל ופעם עם שאר האצבעות. מרבית התלמידים מצליחים במשימה זו ומעבר לחיזוק החיובי שזה מאפשר לתת להם ניתן לראות בבירור את יכולותיו המוטוריות של התלמיד.

לאחר מכן אני שואל את השאלה הכי שכיחה כאשר נפגשים עם מישהו (לפחות אצל המוסיקאים):

איזה סגנון מוסיקה אתה שומע?

מה נעים לך לשמוע יותר?

האם למדת בביה"ס שיר כלשהו לאחרונה?

והאם אתה יכול לשיר לי שורה אחת או פזמון?

נראה ששאלות אלה הן מאוד פשוטות אך הן מאוד חדות וממוקדות. מעבר לכך שלתלמיד יש הזדמנות לספר על עצמו ועל עולמו המוסיקאלי הוא מאפשר לי לדעת על העדפותיו לגבי המוסיקה.

מנקודה זו אני מגיע אל החשיבה המנטלית של התלמיד:

האם אתה יכול לחזור על מנגינה שאני שר או מנגן כרגע?

האם אתה יכול להזיז את אצבעות ידייך לפי התנועה שאני מבצע?

לחלק מהתלמידים יהיה קושי מכל מיני סיבות, אחדים בעלי ביטחון עצמי ואחרים ללא ביטחון עצמי. חשוב לזכור שמסקנות אלו הן שכיחות ומוכרות בעולם האיבחונים והחינוך. כאשר אני שואל מוטיבים אלה לעולם המוסיקה אני עושה זאת על ידי משחקים מוסיקאלים שונים ומגוונים,

מנעים את זמנו של התלמיד על מנת ליצור דו – שיח פורה וכן.

למאמרים נוספים ביקרו באתר של אוהד בן עוזיאל.

אתם כאן: Home מאמרים וכתבות מאמרים מוסיקה עכשיו - אוהד בן עוזיאל