הרעשים שבכלי - האקשן - דוד בוליס (חלק ג')

כמובן ש"הלהיט" בנושא של רעשי הגיטרה זה רעש השריגים. יותר נכון הזמזום שנוצר בין המיתר הרוטט לבין השריג. אתם מכירים, לוחצים בפסק 3 – הכל סבבה. לוחצים בפסק 6 – יש זמזום. הזמזום הזה נגרם משתי סיבות, כל אחת היא נושא בפני עצמו.

סיבה ראשונה היא גובה האקשן.

אקשן – מרחק מיתרי הגיטרה מלוח האצבעות. נמדד בשריג ה-12. נע בין 2 ל- 3.5 מ"מ במיתר הראשון ו- 3.5 עד 5 מ"מ במיתר השישי.

אקשן גבוה יבטיח לכם נגינה ללא זמזומי שריגים, אך פיזית יקשה על הנגינה. תידרשו ליותר מאמץ, יש סכנה לנגינה מאומצת, פחות מעודנת. עייפות, כאבי יד. הכרתי שני נגנים שהתוודעתי לנגינתם עם אקשן מאוד, מאוד גבוה, שניהם נגנים מצוינים, אך ניגנו כמו קוזאק על סוס (ביטוי של אירית אבן-טוב). ללא יכולת לרדת לנגינה מעודנת, אינטימית יותר.

אפשר לאזן אקשן גבוה עם מיתרים בעלי מתח בינוני או נמוך. למשל, אנה וידוביץ' סיפרה לי בראיון שהיא משתמשת במיתרי ד'דאריו מתח בינוני. צריך לקחת בחשבון שהחיסרון של המיתרים הרכים הוא בכך שהצליל שלהם פחות עשיר מאשר אלה עם המתח הגבוה. נוסף על כך מיתרים רכים יותר נעים ביתר חופשיות בהיותם מתוחים פחות. ואז שוב עלול להיווצר זמזום.

נניח שאנחנו בוחרים במיתרים מתח גבוה, ואקשן הכי נמוך. אני לא מכיר דרך נוספת חוץ מלהיות עם כמה חתיכות עצם של הגשר האחורי, החתיכות הלבנות האלה שעליהם שוכב המיתר. וכל אחת שונה מהשנייה בגובה. שונה במילימטר. מתקינים את הגבוה, בודקים בנגינת פורטה. תוך ניסוי ותהייה מגיעים למצב הרצוי של גובה האקשן, או רכות הפעילות ביד שמאל. ועד לתחילת הופעת הזמזום כשפורטים חזק.

חוזה רמירז השלשי מדבר על בספרו על כך ששינוים מזג אוויר, לחות, לחץ אטמוספרי עלולים להשפיע על האקשן. כל זה מפני שא'- עץ הוא חומר חי. ב'-מדובר בחלקי מילימטר שיקבעו אם יהיה או לא יהיה זמזום שריגי. רמירז מציע לשמור בארגז הגיטרה פיסת עץ דקה של מילימטר בעובי כדי להגביה את הגשר במידת הצורך.

א פרופו רמירז. יוסי ירושלמי סיפר לי שלפני שנים ביקר בחנות של רמירז במדריד. ולהפתעתו, כל גיטרה שניסה השמיע זמזומי שריגים. "דון רמירז", - הוא פנה למארח, "כל הגיטרות שלך מזמזמות". "לא ייתכן",- ענה לו בחוסר שביעות רצון.

הסיבה השנייה היא גובה שריגים לא אחיד.

הסיפור האמתי מתחיל כשהשריגים שמותקנים בגיטרה שלך לא נמצאים בגובה שווה אחד לאומת השני. זה – GAME CHANGER או יותר נכון – GAME ENDER. ברגע שיש שריג שהוא קצת, ממש קצת גבוה מהשכן שלו, נוצר זמזום. וזה יכול להיות רק במיתר מסוים, בקבוצה או בכל המיתרים. בפוזיציה מסוימת או בכמה.

בדיקה מדויקת בנושא נעשית באמצעות פיסת מתכת טרפזית שלעתים נקראת ROCKER. מניחים על שלושה שריגים ומנסים לנענע. אם נשמעות נקישות, אזיהשריג האמצעי גבוה משכניו.

יש צורך לשייף, להחזיר לו מעוגלות וללטש. הפרקטיקה הזאת ידועה היטב לנגני גיטרה חשמלית, המודעות לנושא גבוהה. והגיטרות שלהם כבר מהמפעל יוצאות מדויקות להפליא.