המדור של דוד בוליס - אז מה תמצאו כאן? דברים על גיטרה, על מה שמסתתר בתוך הגוף שלה, על אנשים שבונים אותה, שמנגנים בה, שכותבים עבורה. על האתגרים שהיא מציבה לפנינו. ועלינו, אוהביה. אלה שלא יכולים בלעדה.

באמצע היום, בעבודה, קיבלתי סרטון ממרסלו. בהפסקה פתחתי. רואה שם שני אנשים מלווים את עצמם בגיטרות ושרים בספרדית בקצב הרומבה נעימה שנשמעה לי מוכרת משהו.

טרמולו.

אחת הטכניקות האהובות על נגני הגיטרה. צורת נגינה שבאה לתת המשכיות לצליל הדועך של גיטרה ולחקות את נגינת כלי פריטה כמו מנדולינה. יש כמה סודות לטכניקה הזאת, אך אחרי שמפצחים אותה היא מענגת ביותר.

הגעתי לישראל בהיותי בן 17, ותוך ימים הגעתי לקיבוץ עין שמר. חצי שנה של גן עדן. עבדתי לידם בפלחה, מטעים, לול ומפעל הגומי. עבדתי לידם ולא איתם, כי כל אחד מהם היה יעיל פי 10 ממני בעבודה.  אנשים חרוצים, מדברים במשורה. גברים חסונים ונשים מטופחות.

ימי הזום העליזים. "ימי הזום-זום." שוב אני והקולגות שלי מוצאים את עצמנו בפורמט הנלוז הזה. מי היה מאמין שכך נלמד מוזיקה? נהפוך לאפליקציה?

 מלחמה בחוץ. אין לי חשק לכתוב. תמונות המלחמה הארורה עולות בדמיוני מפעם לפעם, לפעם.

אבל אני צריך להמשיך לכתוב. ולו לצורך השפיות שבאסקפיזם.

אחד הדברים אותם אהבנו לעשות כיהודים בגולה בה גדלתי, היה למנות שמות יהודים מפורסמים. חתני פרסים, דמויות היסטוריות חשובות, מוזיקאים ושחקנים ידועים. "כי הצלחתם - היא הצלחתנו".

זיגמונד פרויד אמר שכל בן אדם נולד עם תעצומות הנפש בגודל מסוים. יש שמסוגלים להתמודד עם אתגרים גדולים ורבים, ויש שנשברים מיד בהיתקלות בבעיה קטנה. כך גם לגבי פחדים, עומס פיזי וכדומה. ועל פי פרויד - זה מולד.

בא לכם להתחדש בגיטרה שלכם? להוסיף משהו, אבל בלי לקנות משהו? כלום? אז לכבוד השנה החדשה בואו נעשה שיפצור, שנעה נעים לכם ולגיטרה שלכם.

בפרקים הקודמים: התל-אביבי והנשוי הטרי יוסי ירושלמי מקבל הזמנה ממורה בעל שם עולמי לנסוע לספרד וללמוד אצלו.

בפינה לשיפוטכם, מוזיקה מן העבר. שוב זהו חומר עברי.

אני מנחש שזה רצוי, כמו שהוא היה רצוי מבחינתי. עיבודים לגיטרה של שירה עברית במיטבה, אין הרבה מזה בנמצא.

1963.

 ז'וזף אורשלמי מגיע לירושלים והופך ליוסף ירושלמי, אזרח ישראלי לכל דבר.

לפני מאה שנה, נגיד, כשניגנו יצירות של טארגה,או אלבניז, או באך, עשו זאת במיתרים ביולוגיים. כבר כתבתי על כך, והינה עוד קצת השלמות.

אז נכון שאנחנו כבר מזמן יודעים שעוד ולאוטה הם בני משפחה מקרבה ראשונה, אז נכון שהמילה לאוטה היא שיבוש של המילה "אל עוד" הערבית, וברור לנו שהמרחק מעוד ולאוטה הוא קצר ביותר.

אני מניח שבמהלך חייו, כל אחד מאיתנו פגש אנשים שהשפיעו עלין באופן דרמטי. אני מתכוון לאלה שהשפיעו לטובה, כמובן. לפעמים הם נקלעים לדרכינו רק לרגע קט, ולפעמים לתמיד הופכים לחלק מחיינו. ואם במקרה פשפשתם בזיכרון ולא מצאתם אחד שכזה - ההפסד הוא שלכם.

מניסיוני, הגברה טובה ונקייה של גיטרה קלאסית זה משימה בלתי אפשרית. הסיבות הן שתיים: המבנה האקוסטי של הכלי ובעלי המקצוע שבתחום. וזה למרות האפשרויות הרבות.

פאסט נישט

יש דברים שלא עושים. במאמר שתקראו עכשיו תלמדו על דבר שלא לעשות אותו. ולמרות הכל, ובכל זאת-עשיתי את זה. ומה יצא בסוף? תקראו הלאה.

ל פ ס ו ס,על-פי ההגדרה במילון: שגיאה בהקראת טקסט. וכמו במלים, גם במוזיקה יש שגיאות בהקראת טקסט. נדבר על אחד מהמקרים האלה, ועוד.

בעולם, בשלהי חייו, לא התייחסו לבוהק הזוהר של הכישרון שלו. והיו סיבות לכך. יותר נכון סיבה.

הכתבה על מנשה בקיש נכתבה לפני כ-15 שנה על-ידי תלמידו האהוב, ראובן סרוסי, גיטריסט ומלחין, מי שריכז אז את מקצועות הקומפוזיציה באקדמיה למוסיקה בתל-אביב.

פעמיים יצא לי להשתתף בסדנאות למורים בהנחייתו של פרופסור יוסי ירושלמי, שם הוא פרס לפנינו את משנתו בהוראת גיטרה קלאסית. בל נשכח שיוסי הוא בעל שם עולמי, ובפרט בתחום פתרון בעיות טכניות הקשורות החזקת גוף, ידיים, פתרון לכאבים ודלקות. מאמריו בנושאים אלו פורסמו לא אחת בחו"ל.

למרות מספר רב של עיבודים שכתבתי להרכבי גיטרה שונים, וביניהם להרכבי גיטרה גדולים, אני לא "מת" על הפורמט.כן, כתבתי מדואו גיטרות, טריו, קוורטט. ועד לעשרות משתתפים. גם להרכבים שהגיטרה היא אחת המשתתפים ולא הרוב. סוג זה דווקא אני מעריך.

בצעירותי, כשניגנתי את הפוגה של באך, לה מינור בטרנסקריפציה של סגוביה, קוסטין קלנליס אמר לי: "למה אתה מנגן את העיבוד? נגנן את המקור".

את הראיון עם אנה וידוביץ קיימתי בבית השגרירה הקרואטית 
ביום השישי אחד, לפני הרבה שנים. בעיניי, גם בראיה לאחור הוא עכשוי.

בפרוץ האביב, עוד טיפים מבית היוצר של מנואל ברואקו, נגן אמריקאי, יליד קובה, שכילד היגר לאמריקה ועד מהרה הפך לנגן מצטיין.