המדור של דוד בוליס
06/11/2022
מגן הדור – הגולפאדור
ממש מתחת למיתר הראשון מסתתר אחד המקומות הפגיעים של הגיטרה. נו, פגיעים מבחינת הגימור של הגיטרה.
לכאורה, נגני גיטרה קלאסית לא נוהגים להכות בדופן הגיטרה, זה לא בפרקטיקה שלהם. ובכל זאת, על כל גיטרה קלאסית בת חמש שנים ומעלה תמיד נימצא שריטות קטנות, שקעים, עדויות לפגיעה. בדיוק שם, במקום בו מנגני גיטרה אקוסטית מדביקים את כנף הפלסטיק השחורה. המגן בפני המפרט.
אין מה לעשות. לא משנה כמה תזהרו, ברגע שהחלטתם לנגן עם ציפורניים – גורל הגיטרה שלכם נחרץ. מתי שהוא, בלי לשים לכך לב, הציפורניים ינקבו את הגימור של דופן הגיטרה שלכם וישאירו עדות נבזית, ממש כמו משחיתי העצים שחורטים את שמותיהם על קליפת העץ "הינו פה"…
אז יש מה לעשות. מרסלו קורא לזה גולפאדור נייד. סוג של מגן שקוף שמניחים אותו ממש שם, מתחת למיתרים. אם כל זה שהוא שקוף ולא מרגישים בו, נגנים רבים, כולל כותב השורות האלה, לא אוהב להופיע עם משהו מודבק על הכלי.
או! אפשר להתאמן בבית עם גולפאדור הזה, לשמור על הכלי היקר שלכם, שכל שריטונת היא כמו שריטה בגוף. ואז לפני ההופעה להסיר אותו מהגיטרה.
צ'יק צ'ק לשים,
צ'יק צ'ק להוריד.
אחלה.
דוד בוליס מרץ 2022
על פי ההגדרה, השראה זה לא דבר הנמצא בזמינות מידית. זה בא והולך. אצלי זה זמין ברגע שזה קשור בתלמידיי.
בפינה לשיפוטכם, מוזיקה מן העבר. שוב זהו חומר עברי. אני מנחש שזה רצוי, כמו שהוא היה רצוי מבחינתי. עיבודים לגיטרה
בעולם, בשלהי חייו, לא התייחסו לבוהק הזוהר של הכישרון שלו. והיו סיבות לכך. יותר נכון סיבה.
