בעולם, בשלהי חייו, לא התייחסו לבוהק הזוהר של הכישרון שלו. והיו סיבות לכך. יותר נכון סיבה.

בראשית, היה בארץ ישראל תוהו. אך גם הרוח הייתה. רוח בליבם של אידיאליסטים שעשו הרבה והסתפקו במעט. למרות הדלות, הם

  כשג'והן וויליאמס, שהוכתר כנסיך הגיטרה הקלאסית על ידי המלך, אנדרס סגוביה, הוציא בשנת 1971 תקליט בשם Changes, ברומזו על

  פעם, 20 שנה אחורה, בתיה סלומון, מומחית החינוך המוזיקלי של זולטן קודאי, הזמינה את אחד מקרובי המשפחה שלה שבא

רחל כוכבי לווינטר, מורתי לניצוח, היא זו שלימדה אותי את המושג. איך לפצח את "קו הניצוח" של יצירה מוזיקאלית. תתפלאו,

מה צריך בשביל להגדיר יצירה כ"גדולה". בוודאות לא הגודל שלה.

מפעם לפעם, כשמישהו מהתלמידים שלי הביע רצון לקנות גיטרה חשמלית וביקש עצה, לא סירבתי. יעצתי לו לקנות לפי הצבע והצורה