אין כמו סיפור טוב. ובטח אין כמו יצירה יפה. וכששניהם מתחברים יחדיו – זה קסם. הינה שלושה סיפורים, שלוש

בעולם, בשלהי חייו, לא התייחסו לבוהק הזוהר של הכישרון שלו. והיו סיבות לכך. יותר נכון סיבה.

מה צריך בשביל להגדיר יצירה כ"גדולה". בוודאות לא הגודל שלה.

  השילוש…הקדוש? כשמתמודדים אם לימוד יצירה, מן הסתם מגיעים למקומות שלא מצליחים להתגבר עליהם, אם במהירות הנדרשת או בנגינה חלקה,

בהכירנו את רפרטואר הגיטרה, בוודאות ניגנו את אותן היצירות שהן "יצירות חובה". פרליוד מס'1, אסטוריאס, פרליוד ברה מינור ובורה, קפריצ'יו

מפעם לפעם, כשמישהו מהתלמידים שלי הביע רצון לקנות גיטרה חשמלית וביקש עצה, לא סירבתי. יעצתי לו לקנות לפי הצבע והצורה

היושב במרומים יודע: אני לא בן אדם דתי. ובכל זאת, יש ברשותי דברים שאני לא נפרד מהם, וזאת למרות השנים

כשהסתבר לי, אי שם בשנות ה-90, שאני יכול להדפיס את התווים במקום לכתוב בכתב יד – ממש הוקסמתי. אני זוכר

    דברים מוזרים איך אנחנו מבינים שהגיטרה הקלאסית התחילה כ"underdog"? שהיא הייתה צריכה להיאבק על הכרתה ככלי שווה בין

רחל כוכבי לווינטר, מורתי לניצוח, היא זו שלימדה אותי את המושג. איך לפצח את "קו הניצוח" של יצירה מוזיקאלית. תתפלאו,

  פעם, 20 שנה אחורה, בתיה סלומון, מומחית החינוך המוזיקלי של זולטן קודאי, הזמינה את אחד מקרובי המשפחה שלה שבא