תקופת הטקסים ועצרות מאחורנו. שוב מצאתי את עצמי בטקס זה ואחר, מלווה זמרים, זמרות ונגנים. ומנגן ברקע… אנחנו, הגיטריסטים, זכינו.

כן, אנחנו בגאווה ובביטחון יכולים לומר שהכלי בו אנו מנגנים שייך למשפחת הכלים של התחום הקלאסי. לא רק, אבל בהחלט

"…לגבי הדור הצעיר… הם חייבים לאהוב את מה שהם עושים… להקריב כל קורבן לשם כך…אף אם לא תהיה לך קרירה

אחד הדברים אותם אהבנו לעשות כיהודים בגולה בה גדלתי, היה למנות שמות יהודים מפורסמים. חתני פרסים, דמויות היסטוריות חשובות, מוזיקאים

את הראיון עם אנה וידוביץ קיימתי בבית השגרירה הקרואטית  ביום השישי אחד, לפני הרבה שנים. בעיניי, גם בראיה לאחור הוא עכשוי.

הגעתי לישראל בהיותי בן 17, ותוך ימים הגעתי לקיבוץ עין שמר. חצי שנה של גן עדן. עבדתי לידם בפלחה, מטעים,

בפרוץ האביב, עוד טיפים מבית היוצר של מנואל ברואקו, נגן אמריקאי, יליד קובה, שכילד היגר לאמריקה ועד מהרה הפך לנגן

עולם המוזיקה הקלאסית הוא עולם שמרני. מאוד. זה נוגע בטקסיות, בקודים של ליבוש, נורמות סגנוניות של נגינה, שמשתנות אבל לאט.

כפי שבאך, שחיי כבר עמוק בתוך התקופה הקלאסית, סיכם בצורה כה משכנעת את אומנות תקופת הברוק, כך גן אנטוניו דה

פעם שמעתי על ספינת אוצר טרופה בשם ATOCHA  אשר טבעה במימי האיים הקאריביים. הספינה הזאת הייתה שייכת לצי המלכותי של ספרד, עמוסה

איך קורה שהצטערתם על כך  שדבר כלשהו שלא קיים, ופתאום ראיתם אותו? או  שבמקרה ראיתם משהו שלא הייתם מודעים לקיומו,

תקופה מסוימת ניגן פרנסיסקו טרגה בגיטרה תוך שהוא השתמש בציפורניים. עם הזמן הוא פחות ופחות אהב את הצליל שהן הפיקו.